האם תרופות פסיכיאטריות הן המוצא היחיד לדיכאון?

כשהמדע והרוח נפגשים – מה  עוד אפשר לעשות נגד דכאון?

יותר ויותר אנשים בעולם המערבי מסתייעים היום בתרופות לשינה, נגד חרדה, דכאון, מתח. מחקרים שבוצעו בביה”ס לרפואה באוניברסיטת מסצ’וסטץ   בארה”ב מלמדים שתרגול קבוע יומי של מדיטציה מסייע להפחתת כל אלו,  ולהעלאת איכות החיים בצורה משמעותית. כך הוקמה יחידה מיוחדת, מרכז להפחתת לחצים השייך  לפקולטה לרפואה בראשותו של ג’ון קבט זין (ניתן לעין בערך ג’ון קבט זין בויקופדיה) מבתי החולים במסצ’וסטץ מופנים אנשים עם מגוון של מחלות,  מחלות לב, מחלות ריאה, סרטן למינהו, לחץ נפשי גבוה, כאבי ראש, סוגים שונים של כאבי גוף כרוניים, הפרעות שינה, אכילה, התקפי חרדה ועוד, אשר המשותף בהם הוא הרמת הידיים של המערכת לנוכח המצב של החולה, לאחר טיפול ממושך. עם השנים התרחב המרכז לתוכנית עולמית עוסקת בהנחית אנשים להתמודד עם מצבי מתח וחרדה, הדרך נקראת MBSR (Mindfulness-based Stress Reduction).

המשותף לאנשים המופנים למרכז הם סיפורי חיים מורכבים, בעברם, ביחסים שלהם, ותפיסתם לגבי המתרחש בחייהם. לעיתים מזומנות אלו אנשים אחוזי רגשי אשמה, כעס, וחסרי בטחון עצמי.  רבים מהם מגיעים לאחר שנים של טיפולים ברפואה קונבנציונאלית ללא כל שיפור במצבם. הם מגיעים במצב של ייאוש וחוסר אונים.
לא תמיד יש השפעה על הסימפטומים (סרטן, נכות וכד’) אך לאורך שנים של ניסיון בעבודה עם אנשים שונים ניתן לומר בודאות כי יש השפעה משמעותית על התפיסה שלהם את עצמם ואת העולם סביבם  ומכאן על איכות חייהם.

מדיטציה הינה דרך המלמדת אותנו להיות קשובים לרגע ההווה, זהו כלי נגיש לכל אחד ואחת מאיתנו, כלי שהוכיח את עצמו לאורך אלפי שנים כבר בתרבויות קדומות, במזרח ובמערב, כולל ביהדות. רבי נחמן, האר”י הקדוש, הבעל שם טוב, הרבי מלובביץ’ ועוד , מתארים חוויות של התייחדות שקטה, עם תשומת לב קשובה כדרך להגיע לאמת הפנימית. הרב אריה קפלן אף טווה את המושג מדיטציה יהודית, כדי לתת מענה לנוהרים אחר תרבויות המזרח מבלי להתייחס לתרבותם הם.

טיפוח תשומת לב קשובה, לא שיפוטית, מסייע לנו להגיע למחוזות עמוקים של שלווה. תשומת לב כזו אינה מחשבה על אודות משהו: היא מפגישה את הקשב של המתבונן עם תכני התודעה מבלי לחשוב עליהם, מבלי להשוות אותם, או מבלי להעריך או לשפוט את התופעות השונות שעולות בזמן התרגול בכל דרך אחרת. זוהי התבוננות נטורליסטית, או צפייה משתתפת, במסגרתה האובייקטים בהם מתבוננים הם תופעות שעולות בתודעה באופן טבעי בזמן של עירות.

ד”ר אלכסנדר בן אבן, נוירוכירורג בכיר ומנוסה, שהיה בתרדמת עקב דלקת קרום המוח למשך שבוע ימים, מתאר חווית סף מוות רוחנית עמוקה, חוויה של אחדות, אהבה ללא תנאי, הסתייעות בכוחות ודמויות מהיקום ומחוצה לו. למרבה ההפתעה של כל הרופאים המטפלים בו , אשר ויתרו על האפשרות שיחזור לחיים עקב הנזק המוחי שהניחו שהתרחש, חזר ד”ר אלכסנדר לתפקוד מלא והפך מאיש מדע ספקני, לרופא ואיש רוח המאמין באופן מלא בחוויות מיסטיות, לאחר שחקר אותן לעומק. ד”ר אלכסנדר בן אבן ממליץ לכל מי שרוצה להתחבר אל הפוטנציאל הגבוה, אל הממדים הגבוהים של התודעה  שלו לתרגל מדיטציה (ההוכחה לגן עדן, ידיעות ספרים 2013).

 למדיטציה דרכים רבות ומגוונות, וברוח הביטוי “כל הדרכים מובילות לרומא” הרי שכל אחד/אחת יכול/ה לבחור בדרך המתאימה לה/לו, המשותף בכל הדרכים היא ההכוונה לנוכחות מלאה ברגע ההווה, התפיסה כי החיים הם אוסף של דקות, כל דקה היא בעלת חשיבות מלאה, בלי קשר לחוויה שהיא מביאה איתה כאב, שמחה , פחד, אהבה.  נוכחות ברגע ההווה יוצרת חוויה שלווה ומלאה, ומעלה לאין שעור את איכות החיים. חלק מתרגולי המדיטציה קשורים לדתות שונות, וחלקם הן תרגולים ללא הקשר רוחני או דתי, בכל בדרכים המתרגלים המתמידים יוצאים נשכרים.

שם השם הנשגב ביותר, בתפיסה היהודית, ואשר אנו אסורים להגותו מורכב מהנכחת שלושת הזמנים עבר הווה עתיד, לכדי הוויה אחת. ואכן כאשר אנו נמצאים במלואינו ברגע ההווה, נראה כי אנו נמצאים בנוכחות שהיא מעבר לזמן ומקום, שהיא מרוממת ושונה לגמרי מחיי היום יום. במקום זה אנו חווים את עצמנו ואת העולם כאחד, שלווה וקבלה ממלאת אותנו.

אז אם זה כל כך טוב, למה לא לנסות? על מנת להרגיש מעט מהחוויה היחודית הזו של הוויה מלאה צריך להתמיד לפחות לאורך תקופה מסוימת, שווה לנסות, אנו משקיעים רבות באוכל, בקניות, בטלוויזיה, בעיתונים, ועוד… אולי הגיע זמן  להשקיע גם ברוח, בנשמה שלנו.

כתבה מאיה קרני, מנהלת מקום לרוח במבשרת