לאה בר , ציירת מנדלות

המעגל המקודש – המנדלה

מקור השם מנדלה הוא בשפת הסנסקריט (שפת הודו העתיקה): מנדה=מהות, לה=בתוך , כלומר להיות במהות.

המנדלה הינה דיאגרמה סימבולית, מעגל בעל מרכז וציור או סימן גרפי בתוכו. מקורה במזרח הרחוק, ושם מהווה חלק דומיננטי ומרכזי בתרבות. משמשת לטקסים רבים, תפילות, בקשות, קמעות, ומהווה מרכיב משמעותי בתרבות הבודהיזם הטיבטי, בנפאל והודו קיימים בתי ספר רבים לציור מנדלות.

בקרוב תתקיים ב”מקום לרוח” סדנאת מנדלות – לחצו כאן לפרטים

אך לא רק בתרבויות הללו, בשפה העברית נקראת המנדלה מעגלה, יש הסוברים כי בתקופות קדומות היו ציירי מעגלות גם בדת היהודית. כך מסופר על חוני המעגל , כי צייר עיגול ועמד בתוכו בתפילה לגשם…ואכן ירד הגשם. אם נתבונן בקמעות קבליים, נראה גם ברבים מהם את המבנה של המעגלה.
צורת העיגול הינה צורה שכיחה בטבע, למותר לציין כי היקום כולו בנוי מעגלים החגים סביב עצמם וזה סביב זה. בתרבויות רבות מייחסים למעגל תכונות מיסטיות.

לאה בר , ציירת מנדלות

מנדלה. ציירה: לאה בר

המנדלה בצורתה העגולה, ובאלמנטים הגאומטרים המשולבים בה, מבטאת את רעיון השילוב בין תוכן לצורה. בצורתה המושלמת היא מאפשרת יציקת סמלים לא מודעים בתוך מבנה מסודר, סימטרי, מאוזן והרמוני. הגאומטריה מעניקה למנדלה עקביות, כדי שיהיה ניתן להרחיב תוכן ומשמעות פסיכולוגית ופילוסופית‏.

הפסיכואנליטיקאי קרל גוסטב יונג סבר שלמנדלה יש השפעה ממרכזת על המצייר אותה, וכן על הצופה בה, וכי היא מאפשרת ארגון מחדש של האישיות באמצעות יצירתו של מרכז חדש. יונג האמין שהמנדלה היא ארכיטיפ (מבנה תפיסתי קדום משותף לאנושות) המייצג את העצמי, הוא מתאר אותו כמרכז ממנו מתפתחת הנפש‏. יונג זיהה את המנדלה כמופיעה בתרבויות שונות, אצל מטופלים  בחלומותיהם וציוריהם, והשתמש בה לתרפיה עצמית ולטיפול. בעבודה עם מטופלים הוא הבחין כי מנדלות הופיעו באופן ספונטני, ותפסו מקום מרכזי במהלך תקופות בהן מטופלים חוו מצבי כאוס, מתח ובלבול. לפיכך המריץ יונג את מטופליו להמשיך וליצור מנדלות, מתוך אמונה שאלו יאיצו את תהליך ההחלמה. יונג האמין, שהדיבור על הציור מקדם את הטיפול, ואף משחרר את המטופל מהתלות במטפל. שחרור חיוני לתהליך האינדיבידואציה. בתהליך יצירת המנדלה, כארכיטיפ של העצמי – מרכז מארגן שממנו יש גדילה נפשית. יונג הזכיר שני מקורות כוח עיקרים: הלא מודע, שממנו מופקות הפנטזיות באופן ספונטני; והחיים, שהם מודעות אינטואיטיבית לעצמי.

המנדלה שאנו יוצרים מסמלת אותנו, את גופינו, מצבנו הנפשי ומקומנו בעולם.

“אין לך דבר שאינו נקודה היוצרת סביבה מעגלים מעגלים עד אין סוף” – זוהי המנדלה.

אוסף ציורי מנדלות

המנדלה הינה סמל ארכיטיפי המיצג את האדם ואת המבנה האטומי של העולם למרכיביו.

משקף את התפתחות ה”אני” ומשמש אמצעי לריפוי עצמי והתפתחות אישית. ציור מנדלה הינו  מסע אל פנימה אל נבכי הנפש. איך זה קורה? באופן לא מודע. הצורות הראשונות אליהן חשוף התינוק, הרחם ,במבנהה המעוגל, השד עם הפטמה כמרכז, העיניים המתבוננות בו. המעגל מתחבר לתפיסה התבניתית המופנמת ומהווה השראה לאדם באשר הוא ולאורך כל ההיסטוריה.

ציור מנדלה הוא ציור טבעי, בתוך מבנה מעוגל המעניק חוויה מיוחדת של ריכוז והרפיה למצייר. היא מהווה מרחב בטוח ומקודש המתחבר בתת מודע לתחושת הביטחון הבסיסית אותה חווה אדם בהיותו ברחם. לכן, כל ציור בתוך העגול נותן כוח של מרכוז ורוגע למצייר.

תוך כדי ציור ישנה תחושה מרגיעה של סדר ואיזון פנימי.

המנדלה מאפשרת התבוננות מעמיקה לתוך נפשו של האדם בהתייחסות להשפעות הגומלין שבין גוף לנפש. היא כלי טיפולי ואבחוני כי היא משקפת את השפה הלא מילולית של האדם. כל בחירה של מרכיב במנדלה מספרת על האדם, על ילדותו ויחסיו עם סביבתו, על מצבו הפיזי והנפשי.

נושא הצבע ומשמעותו, הסמל כמייצג אמירה אישית ותרבותית, ארגון המנדלה, השימוש בחומרים, מיקום הצבעים, המרכז, השוליים, לכל אלו משמעויות. תוך כדי ציור עולים דברים למודעות מתוך התת מודע  לכן זה מהנה בפני עצמו, מעלה שמחה ורוגע. יוצר מפגש של האדם עם עצמו. זהו בסיס לצמיחה וכלי לריפוי, דרך לביטוי הרגשות.

מנדלה לדוגמא

החיים הם התגלות, העולם מתפתח על ידי חשיפה והגשמה של דברים שכבר קיימים בצד הנסתר של החיים, “כי הדברים החשובים באמת סמויים מהעין” (הנסיך הקטן).

מדוע משמשת המנדלה ככלי להתפתחות אישית?

המנדלה היא סמל וכלי טבעי של האנרגיה הפנימית המקנה אפשרות להיות שלם יותר וקרוב יותר למי שאנחנו באמת.

בציור אנחנו למעשה פוגשים את עצמנו. הציור מאפשר לצור שינוי והתמרה ולהתפתח. המנדלה נותנת לאדם אפשרות להתרכז ולהקשיב לעצמו. ציור מנדלה מעביר את האדם מהקשבה חיצונית להקשבה פנימית. דרך החיבור לצבעים, קווים וצורות (המייצרים תדרים שונים) אנחנו מאפשרים לעצמנו להתחבר לתדרים להם אנחנו זקוקים. חיבור זה במבנה של מנדלה יוצר תחושת איזון. הפרה של איזון, מביאה לחולי, יצירת איזון מביאה לריפוי.

היכולת לאסוף מידע, לנתח, ולשוחח באמצעותו עם המצייר דורשת מומחיות מקצועית.

כתבה איווט שולומון, נטורופטית ומנחה סדנאות להתפתחות אישית ב”מקום לרוח” במבשרת.

בקרוב תתקיים ב”מקום לרוח” סדנאת מנדלות – לחצו כאן לפרטים

נוכחות ברגע ההווה – לשם מה? מאת מאיה קרני

נוכחות בהווה מאיה תמונה

התורות הרוחניות, ממזרח ומערב, מכוונות אותנו אל נוכחות ברגע ההווה כדי לחוש שלווה, כדי לחוש אחד עם העולם, כדי להגיע לתודעה משוחררת וחופשיה.  נוכחות ברגע ההווה מחברת אותנו אל רעננותו של כל רגע ורגע. כיצד להיות בנוכחות? תרגול מדיטציה, מסייע לנו להתאמן להיות בנוכחות מלאה ברגע ההווה,  בגוף, בנפש, בתודעה, וברוח, אולם מסתבר כי לתרגול מדיטציה יש השפעות רבות נוספות, על בריאות, על התנהגות ועל המוח.

פרופ’ ריצ’רד דייוויסון, נוירופסיכולוג, מאוניברסיטת וויסקונסין ומתרגל מדיטציה מזה שנים , בקש לחקור את ההשפעה של מדיטציה על המוח. במחקרו הראה כי ניתן לפתח תכונות אנושיות חיוביות דרך תרגול מדיטטיבי. הוא מצא הבדלים בין סוגי תרגול מדיטטיבי שונים, ונראה שיש להן השלכות ניורולוגיות והתנהגותיות שונות, וכן השלכות חשובות לבריאות פיזית אצל מתרגלים מנוסים ומתחילים. במחקרו בדק דווידסון מתרגלים וותיקים מזרם הבודהיזם הטיבטי ומצא כי אזורים שונים במוח, השתנו בגודלם כתוצאה מהתרגול הקבוע. אזור הדחפים האלימים במח קטן, אזור החמלה גדל. פרופ’ דוידסון בדק גם השפעה קצרת טווח, על סטודנטים, ומצא כי סטודנטים שתרגלו במשך שבועיים מדיטציה של חמלה לאורך חצי שעה ביום, התמתנו בתגובותיהם בעת כעס, וגילו חמלה  כלפי אנשים בסבל. אצל סטודנטים אחרים, שתרגלו מדיטציה ימים מלאים  לאורך שלושה שבועות, היתה עליה משמעותית ברמת החיסונית של הגוף.

פרופ’ דווידסון אינו היחיד שחקר זאת, ויליאם קרומי מביא נתונים  ממחקרים שנעשו באוניברסיטאות הרווארד, ייל, ומסצ’וסטס. המחקרים מלמדים כי נמצאה עדות לכך שהמדיטציה יכולה לשנות את המבנה הפיזי של המוח. בסריקות מוח התברר כי גודלם של חלקים במוח האחראים על תשומת לב ועיבוד על חושי אצל מודטים (אנשים המתרגלים מדיטציה בקביעות) גדול משמעותית מאשר הממוצע באוכלוסיה. באחד האזורים האפורים, ההתעבות הפכה להיות מובהקת יותר במבוגרים מאשר באנשים צעירים. הממצאים הפתיעו  כי אותם קטעים של הקורטקס האנושי, או כיפת החשיבה, בדרך כלל מתדלדלים עם הגיל.
שרה לזר, מובילת המחקר ופסיכולוגית בביה”ס לרפואה בהרווארד, מאשרת כי  “גילויים אלה הם בקנה אחד עם ממצאי מחקרים אחרים, שהוכיחו כי איזור המוזיקה גדל במוחם של מוזיקאים, ואזורים מוטוריים וויזואליים במוחותיהם של להטוטנים. במילים אחרות, מבנה המוח של מבוגר יכול להשתנות בתגובה לתרגול קבוע.”  לזר, החלה לתרגל מדיטציה לפני כ10 שנים וכעת מתרגלת  כשלוש פעמים בשבוע. בהתחלה היא לא הייתה בטוחה שזה יעבוד. אבל “אני בהחלט חוויתי שינויים לטובה” היא אומרת. “זה מפחית מתח ומגדיל את בהירות המחשבה שלי ואת הסובלנות בהתמודדות עם מצבים קשים”. “קטנים ככל שיהיו, הבדלים אלה הולכים להוביל להרבה יותר מחקרים, כדי לדעת מה בדיוק קורה ואיך נשתמש במדיטציה בצורה טובה, על מנת לשפר את בריאותנו ואיכות חיינו, ואפילו להאט את תהליך ההזדקנות“.

פרופ’ דוידסון מנבא  כי בשנת 2050  : יהיו תרגולי מוח בדיוק כמו שהיום יש תרגולי הגוף, רופאים יכוונו את הלקוחות לחשיבה אחרת, והבנת השפעת החשיבה על הבריאות, בבתי הספר ומכללות למורים ילמדו תרגולים להעצמת הסליחה והחמלה, ואנשים יהיו עם אחריות אישית וסביבתית רחבות יותר.

כיצד נתרגל נוכחות ברגע ההווה? חווים את התחושות בכאן ועכשיו ולא חושבים עליהן, או מעוררים רגש כלפיהן. לדוגמה: אם שומעים לפתע רעש, פשוט מקשיבים לו במקום להתחיל לחשוב עליו. אם יש כאב, פשוט מבחינים בתחושות הפיזיות, ולא נסחפים אחריו. ואם שום דבר לא שם, ממקדים את תשומת הלב בנשימה. הגירויים והתחושות הם כמו ענן החולף בשמי התודעה, הם עוברים ואם אנו לא נאחזים בהם הם חולפים ללא הטבעה של רגש או מחשבה. למשל כאשר צריכים לסיים מטלה, המוח מייצר לחץ ודאגה של “מה יקרה אם” זה תהליך שגוזל המון אנרגיה מהמיקוד במטלה עצמה, אם במקום לפתח דאגה אהיה במטלה ואבצע אותה, אוכל לעמוד בלוח הזמנים ואיכות הביצוע תשתפר. מודטים וותיקים מפתחים יכולת שלא לחשוב או לפתח דברים שעולים בתודעתם.

ולסיכום ציטוט מדבריו של הנרי דויד תורו “כפי שצעד אחד אינו יוצר שביל על האדמה, כך מחשבה אחת אינה יוצרת חותם בראש. כדי ליצור הטבעה משמעותית עלינו ללכת עוד ועוד. כדי ליצור דרך מנטלית משמעותית עלינו לחזור שוב ושוב על המחשבות אשר אנו רוצים שיתוו את חיינו”. כדי שנבחין בשינוי עלינו להתמיד, עד שיטבע חותם בדרכנו.

המלצה מהפסיכולוג הקליני, יקיר קריצ’מן

מאת:
יקיר קריצ’מן

תוכן הפניה:

המלצה על “מקום לרוח”:

זו הפעם השנייה בה אני עובר ב”מקום לרוח” סדנה אינטנסיבית בת 5 ימים. חווית השהיה במקום הינה חוויה של טבילה והטהרות. המקום תמיד מזמין, נקי, ומצויד ומעל לכל תומך באופן מושלם בתהליכי עבודה פנימית. זהו “מקום לרוח” במלוא מובן המילה.
תודה גדולה!

יקיר קריצ’מן – פסיכולוג קליני

 

המלצה מהמטפלת איבון דויטש

 

מאת:
איבון דויטש

תוכן הפניה:

תודה על האירוח החם, תשומת הלב לפרטים הקטנים שיש בהם תחושה של הזנה במהלך הסדנא שקיימנו אצלכן. "מקום לרוח" הוא מקום מיוחד, בית אינטימי המשדר אהבה וריפוי. תודה וחיבוק. איבון