הודעה על פתיחת הקורס מבוא לבודהיזם במבשרת

 

קורס מבוא לבודהיזם בהנחיית רחל סויסה

הישיבה במדיטציה, גם בתנאים הכי טובים, מזמנת לנו מצבים גופניים, רגשיים ומחשבתיים על כל הקשת הרחבה שלהם: כאב פיזי, מחשבה קופצנית, כעס, עצב, חוסר סבלנות ופחד הם רק כמה דוגמאות לכך.

מה קורה כאן?

  • מה דוחף אותנו לסבול מעבר לסבל האובייקטיבי שקיים בחיינו ובעולם?
  • איך אפשר להפחית ואף להשתחרר מהסבל בלבנו ובתודעתנו?
  • מדוע אנחנו מייחלים למציאות שונה מהמציאות הנתונה?
  • למה אנחנו לא מרוצים מעצמנו, מאחרים, מהחיים?
  • איך נוכל לטפח את איכויות הלב של אהבה, חמלה שמחה ואיזון רגשי ונפשי?

 

למה אנחנו סובלים?

זו הייתה השאלה המרכזית שהבודהא עסק בה ולימד במשך 45 שנה עד מותו.

במילותיו הוא: “אני מלמד על סבל ועל הסיום של הסבל.”

מה יהיה בקורס?

  • הקורס מבוסס על מדיטציה של התבוננות
  • נשב במדיטציה, נכיר את יסודות התורה הבודהיסטית ונחלוק את התנסותנו מהחיים.
  • נעסוק בנושאים המרכזיים שהבודהא לימד, כגון
  • מדוע יש סבל ואי-שביעות רצון
  • הדרך לשחרור
  • איכויות הלב

במפגש בין 1.5 שעות, נשב במדיטציה כ 30 ד’ נלמד חומר עיוני ונשתף באופן בו הוא פוגש אותנו למשך שעה.

למי מתאים הקורס?

הקורס מתאים הן למתחילים מתעניינים והן לאנשים עם ניסיון במדיטציה הרוצים להרחיב ולדייק את ידיעותיהם על התורה של הבודהא והלימוד.

מבנה הקורס:

10 פגישות של שעה וחצי בימי א’ בבוקר מהשעה 10.30 עד השעה 12.00.

תחילת הקורס: יום א’,  12.4.15

תאריכי הפגישות  הנוספות: באפריל: 19, 26

במאי:     3,10, 17, 31,

יוני:        7,14,21

עלות הקורס:

800 ₪ לתשלום בשלושה צ’קים מראש   או 760 ₪ בתשלום אחד (5% הנחה).

מי שנרשם עד לתאריך 22.3.15  יקבל הנחה וישלם רק 720 ₪

על המנחה:

רחל סויסה – מתרגלת מדיטציית תובנה (ויפאסנה) מעל 17 שנה. למדה אצל מורים שונים, חלקם פגשה בחיים ו חלקם בספריהם.

מאז שנת 1997 מתעניינת, לומדת ומיישמת  אישית תובנות וכלים  של הפחתת סבל הרגשי, גופני ורוחני בעזרת מדיטציה והמצע התיאורטי שבבסיסה.

לומדת פסיכותרפיה רוחנית מזה 13 שנה, ומטפלת גוף נפש.

נוכחות ברגע ההווה – לשם מה? מאת מאיה קרני

נוכחות בהווה מאיה תמונה

התורות הרוחניות, ממזרח ומערב, מכוונות אותנו אל נוכחות ברגע ההווה כדי לחוש שלווה, כדי לחוש אחד עם העולם, כדי להגיע לתודעה משוחררת וחופשיה.  נוכחות ברגע ההווה מחברת אותנו אל רעננותו של כל רגע ורגע. כיצד להיות בנוכחות? תרגול מדיטציה, מסייע לנו להתאמן להיות בנוכחות מלאה ברגע ההווה,  בגוף, בנפש, בתודעה, וברוח, אולם מסתבר כי לתרגול מדיטציה יש השפעות רבות נוספות, על בריאות, על התנהגות ועל המוח.

פרופ’ ריצ’רד דייוויסון, נוירופסיכולוג, מאוניברסיטת וויסקונסין ומתרגל מדיטציה מזה שנים , בקש לחקור את ההשפעה של מדיטציה על המוח. במחקרו הראה כי ניתן לפתח תכונות אנושיות חיוביות דרך תרגול מדיטטיבי. הוא מצא הבדלים בין סוגי תרגול מדיטטיבי שונים, ונראה שיש להן השלכות ניורולוגיות והתנהגותיות שונות, וכן השלכות חשובות לבריאות פיזית אצל מתרגלים מנוסים ומתחילים. במחקרו בדק דווידסון מתרגלים וותיקים מזרם הבודהיזם הטיבטי ומצא כי אזורים שונים במוח, השתנו בגודלם כתוצאה מהתרגול הקבוע. אזור הדחפים האלימים במח קטן, אזור החמלה גדל. פרופ’ דוידסון בדק גם השפעה קצרת טווח, על סטודנטים, ומצא כי סטודנטים שתרגלו במשך שבועיים מדיטציה של חמלה לאורך חצי שעה ביום, התמתנו בתגובותיהם בעת כעס, וגילו חמלה  כלפי אנשים בסבל. אצל סטודנטים אחרים, שתרגלו מדיטציה ימים מלאים  לאורך שלושה שבועות, היתה עליה משמעותית ברמת החיסונית של הגוף.

פרופ’ דווידסון אינו היחיד שחקר זאת, ויליאם קרומי מביא נתונים  ממחקרים שנעשו באוניברסיטאות הרווארד, ייל, ומסצ’וסטס. המחקרים מלמדים כי נמצאה עדות לכך שהמדיטציה יכולה לשנות את המבנה הפיזי של המוח. בסריקות מוח התברר כי גודלם של חלקים במוח האחראים על תשומת לב ועיבוד על חושי אצל מודטים (אנשים המתרגלים מדיטציה בקביעות) גדול משמעותית מאשר הממוצע באוכלוסיה. באחד האזורים האפורים, ההתעבות הפכה להיות מובהקת יותר במבוגרים מאשר באנשים צעירים. הממצאים הפתיעו  כי אותם קטעים של הקורטקס האנושי, או כיפת החשיבה, בדרך כלל מתדלדלים עם הגיל.
שרה לזר, מובילת המחקר ופסיכולוגית בביה”ס לרפואה בהרווארד, מאשרת כי  “גילויים אלה הם בקנה אחד עם ממצאי מחקרים אחרים, שהוכיחו כי איזור המוזיקה גדל במוחם של מוזיקאים, ואזורים מוטוריים וויזואליים במוחותיהם של להטוטנים. במילים אחרות, מבנה המוח של מבוגר יכול להשתנות בתגובה לתרגול קבוע.”  לזר, החלה לתרגל מדיטציה לפני כ10 שנים וכעת מתרגלת  כשלוש פעמים בשבוע. בהתחלה היא לא הייתה בטוחה שזה יעבוד. אבל “אני בהחלט חוויתי שינויים לטובה” היא אומרת. “זה מפחית מתח ומגדיל את בהירות המחשבה שלי ואת הסובלנות בהתמודדות עם מצבים קשים”. “קטנים ככל שיהיו, הבדלים אלה הולכים להוביל להרבה יותר מחקרים, כדי לדעת מה בדיוק קורה ואיך נשתמש במדיטציה בצורה טובה, על מנת לשפר את בריאותנו ואיכות חיינו, ואפילו להאט את תהליך ההזדקנות“.

פרופ’ דוידסון מנבא  כי בשנת 2050  : יהיו תרגולי מוח בדיוק כמו שהיום יש תרגולי הגוף, רופאים יכוונו את הלקוחות לחשיבה אחרת, והבנת השפעת החשיבה על הבריאות, בבתי הספר ומכללות למורים ילמדו תרגולים להעצמת הסליחה והחמלה, ואנשים יהיו עם אחריות אישית וסביבתית רחבות יותר.

כיצד נתרגל נוכחות ברגע ההווה? חווים את התחושות בכאן ועכשיו ולא חושבים עליהן, או מעוררים רגש כלפיהן. לדוגמה: אם שומעים לפתע רעש, פשוט מקשיבים לו במקום להתחיל לחשוב עליו. אם יש כאב, פשוט מבחינים בתחושות הפיזיות, ולא נסחפים אחריו. ואם שום דבר לא שם, ממקדים את תשומת הלב בנשימה. הגירויים והתחושות הם כמו ענן החולף בשמי התודעה, הם עוברים ואם אנו לא נאחזים בהם הם חולפים ללא הטבעה של רגש או מחשבה. למשל כאשר צריכים לסיים מטלה, המוח מייצר לחץ ודאגה של “מה יקרה אם” זה תהליך שגוזל המון אנרגיה מהמיקוד במטלה עצמה, אם במקום לפתח דאגה אהיה במטלה ואבצע אותה, אוכל לעמוד בלוח הזמנים ואיכות הביצוע תשתפר. מודטים וותיקים מפתחים יכולת שלא לחשוב או לפתח דברים שעולים בתודעתם.

ולסיכום ציטוט מדבריו של הנרי דויד תורו “כפי שצעד אחד אינו יוצר שביל על האדמה, כך מחשבה אחת אינה יוצרת חותם בראש. כדי ליצור הטבעה משמעותית עלינו ללכת עוד ועוד. כדי ליצור דרך מנטלית משמעותית עלינו לחזור שוב ושוב על המחשבות אשר אנו רוצים שיתוו את חיינו”. כדי שנבחין בשינוי עלינו להתמיד, עד שיטבע חותם בדרכנו.

הקשר בין אימון במדיטציה ובין מזג האוויר מאת עדה אבשלום

הימים האחרונים של חורף וגשם ש”נפלו” עלינו פתאום אחרי שכבר תלינו את המעילים ואפסנו את שמיכות הפוך, הזכירו לי קואן שעבדנו אתו בקבוצת המדיטציה שלנו. (קואנים הם אותן “חידות” משונות שאי אפשר לפתור בכלי הניתוח המחשבתיים הרגילים שלנו. המפורסם שבהם הוא: “מה הוא קול מחיאת כף היד האחת?”)

הקואן שאתו עבדנו ושאליו אני מכוונת הוא:

תלמיד שאל את המורה: איך אפשר להיפטר מהחום ומהקור?

ענה המורה: לך למקום שבו אין חום ואין קור.

אמר התלמיד: איפה אין חום ואין קור?

ענה המורה: כשחם תן לחום לשרוף אותך וכשקר תן לקור להקפיא אותך.

נתבונן בתשומת לב בחילופי הדברים האלה.

התלמיד מבקש להיפטר מהחום ומהקור, והמורה עונה לו תשובה שעל פניה נראית צינית, שיש בה רצון להגחיך את השאלה. איפה אין חום ואין קור? ואכן התלמיד מתפלא ושואל בדיוק את זה. איפה אין חום ואין קור?! ותשובת המורה, מוזרה מפחידה?

וכאן בדיוק נולד הקשר שבין מזג האוויר והמדיטציה.

במדיטציה אנחנו לא מחפשים דבר. לא מנסים להיפטר מהחום או מהקור, או מכל דבר אחר שפוגש את שדה התודעה שלנו, שנעים לנו או לא נעים לנו, מתאים לנו או לא מתאים לנו. אנחנו רק מתמסרים באופן מלא לכל מה שיש. אם זה חום, מתמסרים לחום, לגמרי. בלי להתגעגע למזגן, בלי לקטר על הקיץ במדינה הזאת… וכך גם לקור, לפקק, לכל מה שבא ופוגש אותנו. במצב הזה של התמסרות מלאה נופלות המחיצות. נעלמים הגבולות שאנחנו מציבים כל הזמן בינינו ובין מה שקורה לנו. ואז באמת אין חום ואין קור, כי חום וקור הן רק הגדרות גסות. הרי החוויה של חום מורכבת מכל כך הרבה פרטים שונים. תחושת הטמפרטורה. תחושת טיפות הזיעה המטפטפות. תחושת הבגד על הגוף. וכשאני באמת בתוך כל התחושות העדינות האלה, איפה החום? איפה הקור?

ואז גם תשובתו הראשונה של המורה: לך למקום שבו אין חום ואין קור, כבר לא נראית צינית. היא תשובה המראה על הדרך.

כתבה: עדה אבשלום, מלמדת מדיטציית זן ב”מקום לרוח” בימי שני מ-20:00 עד 21:30.

על הבודהיסטוות וחשיבותם

מטרת הזכרת שמות הבודהיסטוות היא לעורר בקרבנו תכונות נעלות

אנו מזכירים את שְמֵךְ, Avalokiteshvara.

אנו שואפים ללמוד את דרכֵּךְ להקשבה על מנת לעזור בהקלת הסבל בעולם.

את יודעת כיצד להקשיב על מנת להבין.

אנו מזכירים את שְמֵך על מנת לתרגל הקשבה בתשומת לב מלאה ובלב פתוח.

נשב ונקשיב ללא כל דעה קדומה.

נשב ונקשיב ללא כל שיפוט ותגובה.

נשב ונקשיב כדי להבין.

נשב ונקשיב בכזו תשומת לב, שנהיה מסוגלים לשמוע את דברי הזולת וגם מה שלא נאמר מפורשות.

אנו יודעים שעל ידי הקשבה עמוקה בלבד אנו כבר מקלים רבות מהכאב ומהסבל של הזולת.

אנו מזכירים את שמך, Manjushri.

אנו שואפים ללמוד את דרכך, להיות שקטים ודוממים ולהתבונן עמוקות אל תוך ליבם של הדברים ואל תוך ליבם של אנשים.

נתבונן בתשומת לב מלאה ובלב פתוח.

נתבונן ללא כל דעה קדומה.

נתבונן ללא כל שיפוט או תגובה.

נתבונן עמוקות, כך שנוכל לראות ולהבין את מקור הסבל, דרך נגיעה בטבע הארעי וחוסר-העצמיות של הדברים כולם.

אנו נשתמש בחרב ההבנה כדי לנתק את כבלי הסבל, ועל ידי כך נשחרר לחופשי את עצמנו ואת כל המין החי.

אנו מזכירים את שמך, Samantabhadra.

אנו שואפים לתרגל את נדרך לפעול בעיניים ובלב מלאי-חמלה; לשמח אדם אחד בבוקר ולהקל מהכאב של אדם אחד אחר הצהריים.

אנו יודעים שאושרו של הזולת הוא אושרנו, ואנו שואפים לתרגל בשמחה בדרך של שירות הזולת.

אנו יודעים שכל מילה, כל מבט, כל פעולה וכל חיוך יכולים להביא אושר לזולת.

אנו יודעים שאם נתרגל בלב שלם, אנו עצמנו נוכל להיות מקור בלתי-נדלה של שלווה ושמחה עבור אהובינו ועבור כל המין החי.

אנו מזכירים את שמך, Kshitigarbha.

אנו שואפים ללמוד את דרכך להיות נוכח במקום של אפלה, סבל, דיכוי ויאוש, כך שנוכל להביא אור, תקווה, הקלה ושחרור למקום זה.

אנו נחושים בדעתנו לא לשכוח או לנטוש את אלה השרויים במצב נואש.

נעשה את מיטבנו כדי לבוא אתם במגע כאשר הם אינם יכולים למצוא מוצא מסבלם, וכאשר שוועתם לעזרה, צדק, שוויון וזכויות אנוש אינה נשמעת.

אנו יודעים שניתן למצוא גיהינום במקומות רבים על פני כדור הארץ, ואיננו רוצים לתרום לסבל זה.

אנו נעשה את מיטבנו כדי לשנות ולהמיר את הסבל שכבר קיים.

אנו נתרגל כדי להביא לידי ביטוי את התכונות של שקדנות ויציבות, כך שכמו כדור הארץ, תמיד נתמוך ונהיה נאמנים לאלו הזקוקים לנו.

חמשת תרגולי תשומת הלב – טיך נהאת האן

לאחר מפגשי האביב, 1991 ערך טיך נהאת האן מחדש את חמש ההנחיות, כדי לבטא את משמעויותיהן בצורה כוללת יותר ולנסח מחדש את ה”אל תעשה” בדרך שתבטא את ה”עשה”.

1.             בהיותי ער/ה לסבל שנגרם בשל הרס של חיים,

הנני מתחייב/ת לטפח בי חמלה וללמוד דרכים שבאמצעותן ניתן להגן על חייהם של אנשים, בעלי חיים, צמחים ומחצבים. מנוי וגמור עמי לא להרוג, לא להניח לאחרים להרוג ולא לתמוך בכל פעולת הרג שהיא בעולם, לא במחשבותי ולא בדרך חיי.

2.             בהיותי ער/ה לסבל שנגרם בשל ניצול, אי-צדק חברתי, הונאה ודיכוי,

הנני מתחייב/ת לטפח בי טוב לב אוהב וללמוד דרכים שבאמצעותן ניתן לפעול למען רווחתם של אנשים, בעלי חיים, צמחים ומחצבים. הנני מתחייב/ת לתרגל נדיבות בכך שאחלק את זמני, כוחי ומשאבי החומריים עם אלה הזקוקים להם באמת. מנוי וגמור עמי לא לגנוב ולא לעשוק. אכבד את נכסיהם של אחרים, אבל אמנע מהם להיבנות מסבלם של בני אדם או של מינים אחרים עלי אדמות.

3.             בהיותי ער/ה לסבל שנגרם בשל התנהגות מינית לא נאותה,

הנני מתחייב/ת לטפח אחריות וללמוד דרכים שבאמצעותן ניתן להגן על ביטחונם ותמימותם של יחידים, זוגות, משפחות והחברה כולה. מנוי וגמור עמי לא להיות מעורב ביחסי מין ללא אהבה וללא מחויבות ארוכת טווח. כדי לשמר את אושרי ואת אושרם של אחרים, אני נחוש/ה בדעתי לכבד את התחייבויותי כמו גם את התחייבויותיהם של אחרים. אעשה ככל יכולתי כדי להגן על ילדים מפני ניצול מיני וכדי למנוע את פירוקם של זוגות ומשפחות בשל התנהגות מינית לא נאותה.

4.             בהיותי ער/ה לסבל שנגרם בשל דיבור בבלי דעת ובשל אי היכולת להקשיב לאחרים,

הנני מתחייב/ת לטפח דיבור אוהב וקשב ממשי כדי להביא שמחה ואושר לאחרים ולהקל עליהם את סבלם. ביודעי שמילים עשויות לשמח או לאמלל, אני מתחייב/ת ללמוד לדבר אמת, במילים שמשרות ביטחון עצמי, שמחה ותקווה. מנוי וגמור עמי לא להפיץ ידיעות שאין לי ביטחון באמיתותן ולא לבקר או לגנות דברים שאינני מצוי/ה בהם. אמנע מלהביע מילים שעלולות לזרוע מחלוקת או להביא משפחות או קהילה לידי פירוד. אעשה כל מאמץ ליישב ולפתור כל סכסוך, קטן ככל שיהיה.

5.             בהיותי ער/ה לסבל הנגרם בשל צריכה משוללת תשומת לב,

הנני מתחייב/ת לטפח בריאות טובה, גופנית ונפשית, לעצמי, למשפחתי, לחברה שאני חי/ה בה, בכך שאקח על עצמי תזונה וצריכה מודעות. אני מתחייב/ת לאכול רק מזונות שישמרו על שלווה, נינוחות ושמחה בגופי, בתודעתי ובגוף ובתודעה הקיבוציים של משפחתי והחברה. מנוי וגמור עמי לא לצרוך אלכוהול או כל חומר משכר שהוא וגם לא מאכלים או פריטים רעילים אחרים, כמו תוכניות טלוויזיה מסוימות, כתבי עת, ספרים וסרטים מסוימים, ושיחות. אני ער/ה לכך שהשחתת גופי או תודעתי בידי רעלים אלה משמעותה בגידה באבותי ואמותי שקדמו להורי, בהורי, בחברה ובדורות הבאים. אפעל כדי לשנות מן היסוד אלימות, פחד, כעס ומבוכה בתוכי ובחברה בכך שאקח על עצמי צריכה נכונה למען עצמי ולמען החברה. אני מבינ/ה שצריכה נכונה הכרחית לשינוי עצמי ולשינוי החברה כולה. 

Bhaddekaratta Sutra, Majjhima Nikaya 131

על הדרך הטובה יותר לחיות לבד 

 הבודהא מלמד את הנזירים:

אל תרדפו אחר העבר.

אל תאבדו את עצמכם בעתיד.

העבר כבר נגמר.

העתיד עדיין לא הגיע.

 

בהסתכלו בהתעמקות בחיים כמות שהם

ברגע ההווה הזה של הכאן והעכשיו,

המתרגל שוכן

ביציבות ובחופש.

 

עלינו לפעול בחריצות היום.

לחכות עד מחר — מאוחר מדי.

המוות בא במפתיע.

איך נוכל להתמקח איתו?

 

החכם קורא לאדם היודע

לחיות בתשומת לב

יומם ולילה

"האחד שיודע

את הדרך הטובה יותר לחיות לבד".

'לרדוף אחר העבר':

אדם רודף את העבר כשהוא ומחשבתו טרודים בעבר; כשהוא חושב איך הגוף הזה היה בעבר, איך הוא הרגיש פעם, איך הוא תפס דברים בעבר, הצורה בה ניתח דברים בעבר, והדרך בה היתה המודעות שלו בעבר.

'לא לרדוף אחר העבר':

אדם אינו רודף את העבר כשהוא חושב על דברים אלה (כשהוא חושב איך הגוף הזה היה בעבר, איך הוא הרגיש פעם, איך הוא תפס דברים בעבר, הצורה בה ניתח דברים בעבר, והדרך בה היתה המודעות שלו בעבר) אך מחשבתו אינה טרודה בהם. 

'לאבד את עצמך בעתיד'?

אדם מאבד את עצמו בעתיד כשהוא ומחשבתו טרודים בדברים השייכים לעתיד; הוזה בהקיץ על העתיד, חושב איך גופו יראה בעתיד, מה יהיו רגשותיו בעתיד, מה יהיו תפיסותיו בעתיד, איך ינתח דברים בעתיד, ואיך תהיה המודעות שלו בעתיד.

'לא לאבד את עצמך בעתיד'?

אדם אינו מאבד את עצמו בעתיד כשהוא חושב על דברים אלה  (חושב איך גופו יראה בעתיד, מה יהיו רגשותיו בעתיד, מה יהיו תפיסותיו בעתיד, איך ינתח דברים בעתיד, איך תהיה המודעות שלו בעתיד) אבל מחשבתו אינה טרודה בכך והוא אינו הוזה בהקיץ על דברים השייכים לעתיד.

'להיסחף על ידי ההווה'?

אדם נסחף על ידי ההווה כשהוא אינו לומד שום דבר אודות זה שהתעורר, או אודות לימודי האהבה וההבנה, או אודות הקהילה שחיה בהרמוניה ומודעות; כשהוא אינו יודע מאומה אודות המורים האצילים וההדרכה שלהם, ואינו מתרגל הדרכה זו, וחושב, 'גוף זה הוא אני; אני הוא גופי. רגשות אלה הם אני; אני רגשות אלה. תפיסות אלה הן אני; אני תפיסות אלה. ניתוח זה של הדברים הוא אני; אני הוא ניתוח זה של הדברים. תודעה זו היא אני; אני הוא תודעה זו.'

'לא להיסחף על ידי ההווה'?

אדם אינו נסחף על ידי ההווה כשהוא לומד אודות זה שהתעורר, לומד את לימודי האהבה וההבנה, ואודות הקהילה שחיה בהרמוניה ומודעות; כשאדם זה יודע אודות המורים האצילים וההדרכה שלהם, ומתרגל הדרכה זו, ואינו חושב, 'גוף זה הוא אני; אני הוא גופי. רגשות אלה הם אני; אני רגשות אלה. תפיסות אלה הן אני; אני תפיסות אלה. ניתוח זה של הדברים הוא אני; אני הוא ניתוח זה של הדברים. תודעה זו היא אני; אני הוא תודעה זו.'

"נזירים, הצגתי את הקווים המנחים ואת הביאור המפורט  בדבר ידיעת הדרך הטובה יותר לחיות לבד."

 

מטה סוטא, סוטאניפטה 1

 

על האהבה

המעוניין או המעוניינת בשלום ובשלווה צריכים לתרגל יושר, ענווה ויכולת לתקשר בדיבור אוהב. הוא או היא ידעו איך לחיות בפשטות ובשמחה, ברגשות שלווים, ללא חמדנות ובלי להיסחף ברגשות הרבים. ושלא יעשו דבר שלא יתקבל על ידי החכמים.

ובזה הוא או היא הוגים:

הלוואי שכולם יהיו מאושרים ובטוחים, וליבם יתמלא בשמחה.

הלוואי שכל היצורים החיים יחיו בבטחה ובשלום –

החלשים או החזקים,

הגבוהים או הנמוכים,

הגדולים או הקטנים,

אלה שניתן לראותם ואלה שלא ניתן לראותם,

הקרובים והרחוקים,

אלה שכבר נולדו ואלה שטרם נולדו.

 

הלוואי שכולם יחיו ברוגע מושלם.

שאף אחד לא יפגע באחר.

שאף אחד לא יסכן את חייו של הזולת.

שאף אחד, מתוך כעס או איבה, לא יבקש את רעת הזולת.

 

כשם שאם אוהבת את ילדה היחיד ומגינה עליו תוך סיכון חייה שלה, כך אנו צריכים לפתח אהבה ללא גבולות לכל היצורים החיים ביקום כולו.

 

עלינו לתת לאהבה הזאת לחדור ולחלחל בעולם כולו, למעלה, למטה, ובכל הכיוונים.

 

אהבתנו לא תדע מכשולים, לבנו יהיה חופשי לחלוטין משנעה וטינה.

 

בעמידה או בהליכה, ישיבה או שכיבה, כל עוד אנו ערים — עלינו לטפח אהבה בלבנו.

זו דרך החיים האצילה ביותר.

 

חופשיים מדעות מוטעות, מתאוות חושים ומחמדנות,

חיים ביופי, ומגיעים להבנה מושלמת,

אלה המתרגלים אהבה ללא גבולות יצליחו להגיע אל מעבר ללידה ולמוות.

                 

יום התבוננות ותרגול בטבע

 

יום התבוננות ותרגול בטבע בנוה שלום

"האדם באשר הוא אדם צריך להיות בטבע, כי הטבע הרחב והגלוי, הפרוש לפני כל, הוא לאדם ממש כמו שהמים
הם לדג. זה הרחוב שבו משתפכים ומתאחדים חיי האדם הפרטי עם חיי הבריאה כולה והיו לחיי עולם. זהו הטבע בעצמו בנפש האדם וזהו מקור החיים" א.ד. גורדון

 

 

 

בואו לפרוח עם הטבע, לחוש והטמיע את נשימת המרחב, לפתוח את החושים, לנשום ולפעום עם האביב, כמעט ללא מילים. לאורך היום יושם דגש על תשומת לב מודעת לכל רגע ורגע.
 

בנוה שלום נתכנס במבנה של המרכז הרוחני, השוכן בפינה יפיפיה של הכפר ,צופה אל הנוף הקסום של עמק אילון (ראו תמונה), מטעי הזיתים, הכרמים, ומנזר השתקנים וגובל בחורשות עצי אורן ולמרגלותיהם מרבדים של רקפות.
 

בהנחית מאיה קרני ודורית שיפין

עלות: 180 ש"ח

הנחה תינתן לקבוצות מעל 15 איש.

 

תוכנית היום:

9:00- התכנסות

9:15 מעגל פתיחה

09:30 – 11:00 בחירה אישית של תרגול: יוגה (בהנחיית דורית שיפין)/ צ'י קונג (בהנחיית מאיה קרני) 

11:00 – 11:30 הפסקת תה, כיבוד קל

11:30 – 12:30 מדיטציה לימוד ותרגול-בהנחית דורית ומאיה

12:30- 13:30 ארוחת צהרים, בתשומת לב *

13:30- 14:45 הליכה מודעת בטבע

15:30-15:00 מעגל סיום

* כל משתתפ/ת יביא לעצמו/ה ארוחת צהריים וכלי אוכל. אנחנו נדאג לשתיה וכיבוד.

 

מדיטציה זה לא מה שאתם חושבים!

מאת: ג’ון קאבאת זין

תרגום מאנגלית: דורית שיפין

מוטב להתחיל בכך שנבהיר כמה אי הבנות לגבי מדיטציה.

בתחילה נאמר שמדיטציה אינה טכניקה אלא דרך של הוויה . אומר זאת שנית: :מדיטציה היא דרך של הוויה ולא טכניקה.

.זאת לא אומרת שאין שיטות וטכניקות הקשורות למדיטציה. הן קיימות- ולמעשה יש מאות מהן. אולם ללא הבנה לכך שכל הטכניקות מנחות אותנו אל התודעה שלנו וחווית רגע ההוה, נוכל לאבד את עצמינו, בטכניקות ובמאמצים להשתמש בהן כדי להגיע למקום אחר ולחוות חוויה מיוחדת כשאנו רואים אותה כמטרה שלנו. גישה כזו יכולה למנוע את ההבנה שלנו על העושר של המדיטציה, לכן עוזר תמיד לזכור, שמדיטציה היא דרך להיות , או אם אפשר לאמר, דרך לראות לדעת ואפילו דרך של אהבה

שנית, מדיטציה היא לא דרך אחרת לאמר: הרפיה. ייתכן שאני צריך לאמר זאת שוב:

מדיטציה אינה מלה אחרת ל-הרפיה.

זאת לא אומרת שמדיטציה אינה מלווה במצבים עמוקים של הרפיה והרגשה טובה. כמובן שזה קיים או יכול לקרות לפעמים.אולם מדיטצית תשומת לב חובקת את כל סוגי מצבי התודעה במודעות ומבלי להעדיף מצב תודעה אחד על פני השני. כאב או יאוש, שעמום או אי שקט,תסכול, חרדה או מתח, הם מושאים בעלי ערך להתבוננות, במידה והם עולים ברגע הזה. כל אחד הוא הזדמנות טובה ללמידה ותובנה -ופוטנציאל לשיחרור ולא סימן לכך שהמדיטציה שלנו לא מוצלחתרק בגלל שאנו לא מרגישים רגועים או חווים שלווה ונעם.

אנו יכולים לאמר שמדיטציה היא דרך של הוויה, הנכונה לנסיבות בהן אנו מוצאים את עצמינו בכל רגע ורגע. אם אנו נתפסים לעיסוקי התודעה שלנו, לא נוכל להיות נוכחים בצורה נכונה ואלי לא נוכל להיות נוכחים כלל. אנו מכניסים אגנדה מכל סוג שהוא לכל דבר שנאמר או נעשה או נחשב גם אם לא נהיה מודעים לכך.

בזמן המדיטציה ענינים שונים יעסיקו את התודעה שלנו. רבים מהם כאוטיים,מטרידים, מכאיבים ומבלבלים. זהו טבע התודעה שלנו והחיים שלנו לעיתים, אולם אנו לא חייבים להסתבך בדברים אלו ולערפל את התפיסה שלנו לכל מה שקורה וכל מה שצריך את תשומת לבנו. זוהי אי ההצמדות -ולכן התפיסה הבהירה והרצון לפעול בהתאם בנסיבות הקיימות ,הם אלו שבונים את הדרך אותה אנו מכנים-מדיטציה.

יש כאלו שמחזיקים ברעיון שמדיטציה היא מעין מניפולציה פנימית, שהתוצאה שלה היא תודעה ריקה ממחשבות ללא דאגות. שאתם נופליםלתוך מצב מדיטטיבי שהוא תמיד מצב של הרפיה עמוקה, שלוה ותובנה, התפישה הזו היא הטעיה רצינית. מדיטציה יכולה להיות מלאה במחשבות, דאגות ותשוקות וכל מצב מנטלי שיכול לעלות אצל בן אנוש.זה לא התוכן של החוויה שחשוב אלאהיכולת שלנו להיות מודעים לתוכן הזה, לגורמים מהם הוא נובע והדרכים בהם גורמים אלו משחררים או כובלים אותנו רגע אחרי רגע, שנה אחר שנה.

בעוד שאין שום ספק, שמדיטציה יכולה להוביל להרפיה עמוקה, שלוה,תובנה,חכמה וחמלה, היא אף פעם לא תהיה מה שאנו חושבים, ומה שאנו חושבים לעצמנו זה אף פעם לא הסיפור השלם. זו אחת הסיבות לענין והמשיכה של המדיטציה.גם מתרגלים קבועים,שוכחים שהענין הוא לא לנסות להגיע למקום מיוחד, ומקווים או מתאמצים למען תוצאה מסוימת. גם שאנו כבר יודעים, זה יכול להופיע ועלינו להזכיר לעצמנו, לשחרר רעיונות ותשוקות מעין אלו, להתיחס אליהן כמו כל מחשבה אחרת שעולה בתודעה, לזכור לא להאחז בדבר ולהבין שאלו בדותות של מה שאנו מכנים התודעה המשתוקקת.

מדיטציה אינה נסיון להגיע למקום אחר אלא נסיון להרשות לעצמנו להיות בדיוק היכן שאנו נמצאים כפי שאנו, וגם לעולם להיות כפי שהוא ברגע זה. זה ודאי לא קל מפני שתמיד יש משהו שנמצא ובצדק שאינו בסדר, אם אנו נשארים בתוך החשיבה שלנו. לכן יש בדרך כלל התנגדות גדולה מצד התודעה והגוף להשלים עם הדברים בדיוק כפי שהם אפילו לרגע אחד. ההתנגדות הזו למה שיש יכולה להיות עיקשת במיוחד אם אנו מודטים מתוך תקווה שעל ידי כך אנחנו יכולים לגרום לדברים להשתנות,לשפר את חיינו ואת מצב העולם. זאת לא אומרת שהשאיפה לגרום לשינוי חיובי, לשפר את חיינו ואת העולם-אינם במקומם. אלו כולן אפשרויות אמיתיות כי רק על ידי מדיטציה בישיבה שקטה, תוכלו לשנות את עצמכם ואת העולם. למעשה רק על ידי הישיבה והנוכחות השקטה כבר עשינו זאת.

הפרדוקס הוא שתוכלו לשנות את עצמכם או את העולם אם תצאו מעצמכם לרגע ובהתמסרות וביטחון תאפשרו לדברים להיות כפי שהם מבלי לנשות להשיג משהו במיוחד לא יעדים שהם תוצרים של החשיבה שלנו.

אלברט אנשטיין ניסח זאת באמרו:”הבעיות שקיימות בעולם -היום לא ניתנות לפתרון על ידי אותה רמת חשיבה שיצרה אותם“. יישום האימרה הזו: אנו צריכים לפתח ולעדן את התודעה שלנו והיכולות שלה כדי להבין לדעת וללכת מעבר להרגלים ולחוסר המודעות שיצרנו.

איך נוכל לעשות זאת? בדיוק על ידי יציאה לרגע מההרגל שלנו, לצאת מחוץ לזרם המחשבה, לשבת על גדת הנהר ולנוח לזמן מה- עם הדברים כפי שהם. הכוונה היא להיות עם עם מה שיש - רגע אחד ולבטוח במה שהכי טוב והכי עמוק בתוכך גם אם זה לא נראה הגיוני לתודעה החושבת.

תשומת לב וקשב מודע להתנסות העירומהשל הרגע הזה יוצרת סביבה ,המזמינה ומזינה את אותן איכויות שקווית לטפח. כל האיכויות הללו כולן נובעות ממודעות- וזו אכן המודעות שמתפתחת כאשר אנו מפסיקים לנסות להגיע לאנשהוא או לטפח הרגשה מיוחדת ומאפשרים לעצמנו פשוט להיות היכן שאנחנו,ועם מה שאנו מרגישים כאן ועכשיו. לכן -מנקודת מבט של מודעות, כל מצב תודעה הוא מצב מדיטטיבי. כעס,פחד,אימה,עצב,התנגדות,חוסר-סובלנות,התלהבות,עונג,בילבול,גועל,בוז,קנאה,גאוה,חימה,תשוקה, אפילו דיכאון, שעמום וספק. למעשה כל המצבים הגופניים והנפשיים הם הזדמנויות להכיר את עצמנו טוב יותר, אם נוכל לעצור,להתבונן ולהקשיב. במילים אחרות, אם נוכל להיות קשובים ונוכחים באופן אינטימי עם מה שמופיע, במודעות בכל רגע ורגע. הדבר המדהים והכה מנוגד לאינטואיציה הוא, שדבר לא צריך לקרות, אנו יכולים להפסיק לנסות לגרום למשהו מיוחד לקרות. בעצם הויתור על הרצון למשהו מיוחד שיקרה, אולי נוכל להבחין שמשהו מאד מיוחד -כבר מופיע ותמיד ממשיך להופיע-החיים המתעוררים ומתהווים בכל רגע -כמו המודעות עצמה.